פסק-דין בתיק ת"א 6592-07

טענות הצדדים ורקע עובדתי

1.         התובעים הינם החוכרים של מגרש ובית מגורים הנמצא ברחוב הירדן 56 ביוקנעם עלית, והנתבעים הינם החוכרים של מגרש ובית מגורים הנמצא ברחוב הירמוך 52 ביוקנעם עלית.

2.         בשנת 2000 בנו התובעים קיר תומך בגבול שבין שני המגרשים אשר נועד לצורך ייצוב הקרקע להכנה כנגד גלישת קרקע וייצוב האדמה (להלן: " הקיר התחתון"). בשלב מאוחר יותר בנו הנתבעים גם הם קיר תומך (להלן: " הקיר העליון").

3.         לטענת התובעים, הקיר העליון נבנה על הקיר התחתון כל זאת כשהנתבעים מסרבים לשאת בעלות הקיר התחתון שעליו הם בנו והקימו את הקיר העליון. לטענתם, בכך התעשרו הנתבעים שלא כדין ועל כן יש לחייבם במחצית העלות הכוללת של הקמת הקיר התחתון שהינה על סך של 46,457 ש"ח.

עוד טענו התובעים, כי במהלך ביצוע עבודות הבניה של הקיר העליון, נגרמו להם נזקים רבים, שכן גושי אדמה נפלו לתוך בריכת התובעים - דבר שאילץ אותם לרוקן את הבריכה, לנקותה ולמלא אותה מחדש במים. בנוסף, במהלך יציקת הבטון נפלו גושי בטון על קיר ביתם של התובעים, על הקרמיקה שבחצר, ואל תוך הבריכה. בעקבות כך נאלצו התובעים לבצע עבודות ניקוי, צביעה ולשאת בעלויות עבודות אלו, סה"כ נזקים 11,716 ש"ח. כמו כן טענו התובעים כי מנוע הפילטר של הבריכה נסתם משום שהניילון אשר שמו הנתבעים כדי למנוע נפילת העלים של העצים שבמגרשם עף לבריכה וסתם את משאבת האוויר, על כן יש לפצות אותם בגין עלות השיפוץ של המנוע, בסכום של 1,500 ש"ח. בנוסף נתבע סעד בגין עוגמת נפש בסך של 8,000.

            התובעים ביקשו שני סעדים נוספים של צו עשה: א. להורות לנתבעים לכסות את הצד של הקיר העליון אשר פונה לצד התובעים, בטיח, בצבע ובחיפוי אבן התואמים לזה של הקיר התחתון. ב. להקים מחסום סביר אשר ימנע נשירת עלים מהעצים שבמגרש הנתבעים למגרש התובעים.

4.         מנגד טענו הנתבעים כי הקיר העליון לא נבנה ולא נשען על הקיר התחתון והוא אף נבנה כולו בשטח חלקתם. עוד טענו הנתבעים כי התובעים לא הוכיחו ולא הביאו כל ראיה בנוגע לנזקים שנגרמו להם לטענתם בעקבות עבודות הבניה של הקיר העליון.

5.         הצדדים הגיעו להסדר דיוני אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 8.6.10 לפיה ביהמ"ש ימנה מומחה מטעמו אשר יחווה את דעתו בכל הפלוגתאות הקשורות בבניית הקיר לרבות פלוגתאות נוספות שלא עלו בכתבי הטענות.

ביהמ"ש מינה את ד"ר ישראל קיסר כמומחה בתחום תכנון מבנים תומכים וביסוס מבנים אשר התבקש לחוות את דעתו בשלוש שאלות:

א. האם הקיר התומך של הנתבעים נתמך בקיר התומך של התובעים.

ב. האם אלמלא הקימו התובעים את הקיר התומך שלהם, יכלו הנתבעים להקים את הקיר התומך שלהם כפי שהוקם על ידם.

            ג. האם הקיר התומך שבנו הנתבעים גורם נזק לקיר התומך של התובעים. אם כן, מהו נזק זה ומה עלות תיקונו.

            כאן המקום לציין כי בישיבת ההוכחות אשר התנהלה ביום 5.7.12 הצדדים הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט יתבקש לתת פסק דין אך ורק ביחס לעילות וסעדים שפורטו בכתב התביעה ואין להכריע בשאלה השלישית שאליה התייחס המומחה בחוות דעתו.

חוות הדעת של מומחה בית המשפט

6.         מומחה ביהמ"ש קבע באופן מפורש בחוות דעתו כי הקיר התומך אשר נבנה ע"י הנתבעים אינו נתמך בקיר התומך אשר נבנה ע"י התובעים, וכי הנתבעים יכלו להקים את הקיר ללא קשר לקיר של התובעים.

7.         לטענת התובעים יש לפסול את חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש וזאת משום שבחוות הדעת נמצאו שגיאות "גסות עד כדי כך שיתאפשר לביהמ"ש שהינו חסר ידיעה מקצועית בתחומו של המומחה, לומר שדעתו מופרכת". כך למשל לטענת התובעים, המומחה ערך את חוות דעתו על סמך התכנון של הקיר העליון בלבד (הקיר שנבנה ע"י הנתבעים).

8.         הלכה ידועה היא כי ככלל הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, אלא אם כן נמצא בחוות הדעת טעות בולטת לעין (ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936).

            אקדים ואציין כי במקרה שלפנינו, לא התגלתה טעות בולטת כלשהי המצדיקה דחיית מסקנותיו וממצאיו של המומחה. מדובר בחוות דעת מבוססת ומשכנעת. המומחה גם נחקר בפניי וסיפק תשובות המניחות את הדעת ואשר משתלבות היטב עם יתר הראיות שהוצגו כפי שיפורט להלן.  

9.         אומנם מחוות דעתו של המומחה ומחקירתו עולה כי הוא אכן לא התבסס על תוכניות הבניה של הקיר התחתון. אלא מה, התובעים לא מסרו לידי המומחה תוכנית זו והיא גם לא הוצגה בפני ביהמ"ש. משכך הם פני הדברים, אין לתובעים אלא להלין על עצמם.